top of page
באמת הייתי טיפשה התקציר
לאחר פטירת סבתה, יוצרת הסרט דלית (29) חוזרת לקיבוץ משואות יצחק שבדרום על מנת לפנות את ביתה. המשימה "מסתבכת" כאשר היא מוצאת בבית סבתה עדות ל"יד ושם" מ-1987, בה סבתה חושפת זיכרונות קשים משנות המלחמה והשואה, זכרונות שהיא מעולם לא סיפרה. בעדות, סבתה רבקה, שנקראה אז מגדה, מתארת רגעים קסומים של "לפני" המלחמה, ורגעים מצמררים של כאב ואשמה שמלווים אותה מאז. מתוך עומק הכאב והשתיקה של סבתה, דלית מפתחת איתה מערכת יחסים חדשה שהופכת עדות ישנה, לזיכרון חומל.
bottom of page